אור וצל

האם תהיתם פעם למה ציור של כדור יכול להיראות עגול ומוצק לגמרי, ולא כמו דיסק שטוח? הסוד הוא הצללה — להראות בדיוק היכן האור פוגע בעצם והיכן הצללים נופלים. ללמוד להצליל הוא אחד הצעדים החזקים ביותר שתוכלו לעשות כאמנים, כי זה מה שהופך קו מתאר שטוח למשהו שנראה תלת-ממדי באמת.

אמנים מזהים כמה אזורים מרכזיים על עצם מואר. הבלט הוא הנקודה הבהירה ביותר, לרוב משאירים אותה כנייר לבן ריק. אזור האור מקיף את הבלט ומוצלל בעדינות. טון הביניים הוא הערך האמצעי שבו לא נופל אור מלא ולא צל מלא. הצל הוא החלק הכהה ביותר על העצם עצמו, וצל ההטלה הוא הצורה הכהה שהעצם זורק על הפנים שמתחתיו. לבסוף, מעט אור מתחזר ממשטחים קרובים וחומק חזרה מתחת לעצם, ויוצר אור מוחזר — בהירות עדינה לאורך קצה צד הצל.

כדי להצליל בצורה משכנעת, צריך לשלוט בלחץ שאתם מפעילים על העיפרון. לחיצה קלה מאוד יוצרת טון בהיר ורך; לחיצה חזקה יותר יוצרת טון כהה וסמיך. אחת המיומנויות החשובות ביותר היא מיזוג — מעבר הדרגתי מבהיר לכהה ללא קפיצות פתאומיות. ניתן למזג על ידי חפיפה של קווים קלים רבים, על ידי טשטוש באצבע או במוט מיזוג, או על ידי בניית שכבות דקות רבות.