מפות ומצפנים

מפה היא תמונה של מקום שנראה מלמעלה, כמו ציפור שעפה גבוה בשמיים. מפות מכווצות את כל העולם כך שהוא נכנס לדף. המבט הזה ישירות מלמעלה נקרא לפעמים מבט ממעוף הציפור או מבט-על. ללמוד לקרוא מפה זו מיומנות מעולה שעזרה לחוקרים, למלחים ולמטיילים רגילים למצוא את דרכם במשך אלפי שנים.

מצפן עובד מפני שכדור הארץ עצמו מתנהג כמו מגנט ענק. המחט של המצפן היא מגנט קטן שנמשך בעדינות כך שקצה אחד שלו תמיד מסתובב להצביע לכיוון הצפון המגנטי של כדור הארץ. ברגע שאתם יודעים איפה הצפון, אתם יודעים אוטומטית את כל שאר הכיוונים, כי הם אף פעם לא משנים את הסדר שלהם סביב המעגל.

בין ארבעת הכיוונים הראשיים נמצאים כיווני הביניים: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב וצפון-מערב. יחד עם ארבעת הראשיים, אלה יוצרים את שמונת נקודות המצפן. מלחים וטייסים משתמשים בהם כדי לתאר בדיוק לאיזה כיוון הם פונים, למשל 'אנחנו מפליגים דרום-מערבה לכיוון הנמל'.

מפות משתמשות במקרא (שנקרא גם לגנדה) שמסביר מה הסמלים מציינים — קו כחול לנהר, כתם ירוק ליער, עץ קטן לפארק. סמלים מאפשרים למפה להציג המון מידע במקום קטן בלי לכתוב מילים בכל מקום. ברגע שאתם לומדים לקרוא את המקרא, אתם יכולים להבין מפה של כל מקום בעולם, גם אם היא כתובה בשפה שאתם לא דוברים.

מפות משתמשות גם בקנה מידה, שמספר לכם בכמה כווץ העולם האמיתי. קנה מידה יכול לציין שסנטימטר אחד על המפה מייצג קילומטר אחד במציאות. בלי קנה מידה לא תוכלו לדעת אם המפה מציגה את החצר האחורית שלכם או מדינה שלמה! להרבה מפות יש גם רשת של ריבועים עם אותיות ומספרים כדי שתוכלו למצוא מקום במהירות לפי ציון הרשת שלו.