תקופת האבן: החיים לפני זמן רב

תקופת האבן הוא השם שניתן לתקופה המוקדמת ביותר בהיסטוריה האנושית, כשאנשים יצרו כלים ונשק מאבן. היא התחילה לפני מיליוני שנים והסתיימה כשבני האדם למדו להשתמש במתכת. היא נקראת תקופת האבן כי האבן הייתה החומר הקשה והשימושי ביותר שהיה לאנשים.

אנשי תקופת האבן הקדומה היו ציידים-לקטים. הם לא עסקו בחקלאות, במקום זאת הם נדדו ממקום למקום, צדו חיות ואספו פירות יער, אגוזים ושורשים לאכול. כיוון שעקבו אחרי החיות והעונות, הם לא בנו בתים קבועים, הם השתמשו במערות או במחסות פשוטים עשויים מענפים ועורות של חיות.

אבן אהובה לכלים הייתה צוֹר, כי אפשר היה לסתת אותה כדי ליצור קצה חד כתער. אנשים יצרו אבני יד לחיתוך, חודי חניתות לציד, ומגרדות לניקוי עורות של חיות כדי ללבוש אותם כבגדים. יצירת כלי טוב דרשה מיומנות אמיתית והרבה תרגול.

ואז הגיע אחד השינויים הגדולים בכל ההיסטוריה. בתקופה הנאוליתית המאוחרת, אנשים גילו את החקלאות. הם גידלו יבולים כמו חיטה והחזיקו חיות כמו כבשים ובקר. זה אִפשר להם להתיישב במקום אחד ולבנות בתים קבועים, הכפרים הראשונים בהיסטוריה.

ברגע שאנשים התיישבו כדי לעסוק בחקלאות, הם יכלו לאחסן מזון ולהביא יותר ילדים, ולכן הכפרים גדלו לאט לאט. הם בנו גם מונומנטים, סטונהנג' באנגליה, העשוי מאבנים עומדות עצומות, נבנה בידי אנשים מהתקופה הנאוליתית ותקופת הברונזה לפני אלפי שנים, ואנחנו עדיין לא בטוחים בדיוק איך הם הזיזו את האבנים הענקיות.